מועצה מקומית זכרון יעקב

פתיחת תפריט ניידים

ערב קהילתי בבית ספר החורש

בית ספר החורש העלה את ירושלים על ראש שמחתו. 

לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים, וכמו שאמר דוד בן  גוריון : "אם לארץ נשמה הרי ירושלים נשמתה של ארץ ישראל " 

באווירה של  קול פעמונים  וריח התבלינים התכנסו  ביום שלישי 6.06  , כמיטב המסורת : הורים , ילדים וצוות בית הספר החורש לחגוג יחד את האירוע הקהילתי השנתי . השנה , לקח על עצמו בית הספר ליצור ערב קהילתי שכולו בסימן חמישים שנה לאיחוד העיר ירושלים. 
לא בכדי נבחר תאריך זה לקיום הערב הקהילתי, בתאריך זה נכנסה חטיבת הצנחנים דרך שער האריות והגיעה  אל הר הבית ואל הכותל המערבי. 
בהודעה מרטיטה של  הגב' גלית כץ "מקול ישראל מירושלים :" "הר הבית בידינו "נפתח הטקס שכל כולו בסימן 50 שנה לאיחוד העיר ירושלים. ירושלים, בירת ישראל, עיר מיוחדת המהווה נדבך במורשת היהודית ירושלים המדהימה, עיר של אנשים, תרבות ונשמה
עיר שאינה מבחינה בין צבעים, דתות, ומעמדות .כך אמרה הגב' כץ. 

מגמת התיאטרון בניצוחן של אלינור נייטס ויפעת חזן , כתבו וביימו טקסט מרגש ונוגע ללב וכך , ממש עם שקיעת החמה , לאט לאט  עת שקעה השמש , החום התחלף במשב רוח נעים ובית הספר החורש התחיל להפעיל את קסמו . 755 תלמידים , משפחותיהם , ילדים ומבוגרים כאחד , מילאו את האמפי . 
האמפי בשוני לבש חג  ונראה היה שהכל מתוכנן כמבצע צבאי מדוקדק עד לפרטיו האחרונים. הפארק היה גדוש בהורים , בתלמידים ובמורים שהגיעו נרגשים ליטול חלק בחוויה. התלמידים נראו נרגשים מתמיד וחיכו לרגע הנשגב בו יעלו על הבימה . ילדי מגמת התיאטרון אשר שיחקו במקצועיות גבוהה מאין כמוה שיתפו אותנו בסיפורה של משפחה החוזרת מחו"ל לאחר רילוקיישן ובדרכה לירושלים פוגשת דמויות, חלומות , דתות , שווקים, וחיילים עד אשר היא מגיעה בהתרגשות גדולה אל עיר הקודש ירושלים. הילדים נתנו לנו תחושה כאילו אנחנו שם איתם חווים את העלייה לארץ לירושלים, גרמו לנו להתרגש, לחייך, ואף לדמוע.
 לכל המתבונן מהצד נראה היה כאילו הוא נמצא בהצגת תיאטרון רפרטוארי . ההצגה היתה מרגשת, מרהיבה ומקצועית,  וחשפה את כולם לסיפור  הירושלמי המשפחתי . 
לכל אחד סיפור כזה , סיפור עם מנגינה של זכרון ילדות  הפורטת על מיתרי הלב. עצב מהול בשמחה ובגעגוע לתקופה שכבר חלפה. 
השירים שנבחרו נבחרו בקפידה יתרה וללא ספק העלו על נס את סיפורה של ירושלים , עבר, הווה, עתיד ונשזרו באופן כל כך טבעי לסיפור הירושלמי שלנו.  

זאת היתה  בהחלט  חוויה עוצמתית עבור הילדים וההורים ,   אמר אחד ההורים..."זו הפעם הראשונה שהייתי בערב כזה של בית הספר, זה היה מרגש, זה היה מחנך, מלמד, מגבש, לראות את הילד שלי בכיתה א' עומד על הבימה בשוני נראה כחלום אבל זה אכן קרה ". הורה אחר שיתף בתחושותיו, "נהנינו כל כך, בגלל המקום,  בגלל האווירה , בגלל התוכן , בגלל צוות ההפקה והכי הכי בגלל הילדים ". 
ילדה מכיתה א' התקרבה למחנכת כיתתה ואמרה :" אני מרגישה שאני רוצה לבכות". כששאלה המורה "מדוע "?, ענתה :" אני מתרגשת כל כך ".

אין ספק ששיתוף הפעולה הקיים בצוות החורש , העידוד ליצירה ויצירתיות , והרצון לתת מקום  לכל ילד וילדה קיבל ביטוי מלא בערב הקהילתי . 

ובנימה אישית שלי, 
סיפור ירושלמי ערב קהילתי בית ספר החורש, . " אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי". איזו זכות גדולה לגור מול בית ספר החורש , לשמוע את הילדים שרים בחזרות ומנעימים את האוויר  בצליליהם הענוגים, להתרגש עם כל שיר מחדש. להגיע לערב קהילתי ולהבין איזה ילדים כשרוניים יש בבית הספר ואיך צוות בית הספר מצליח להעצים אותם,  מרגש... צוות בית הספר הצליח להעביר מספר ערכי חוויתי  בהנהגתה המקצועית , הרגישה המחבקת של גלית כץ, . כמה אהבה כמה מקצועיות, כמה נשמה היתה ביום ג', 6.06. ישבתי, הקשבתי, התרגשתי, והייתי גאה , מסביבי הורים נרגשים, מחייכים, חלקם מוחים  דמעה, האמת גם אני הייתי נרגשת מאוד  ואף הזלתי דמעה.   התרגשתי לראות את  ילדי בית הספר מופיעים מכיתה א' – ח', לכולם מקום על הבמה, חלקם היו אצלי בגן, כל הילדים ריגשו את הקהל,  בית הספר החורש חרט על דגלו לשים את ירושלים על ראש שמחתו ואכן כך היה, ערב שכולו הצדעה ואהבה לירושלים הבירה. 
הזדמנות לומר תודה לצוות בית הספר על ערב מרגש שזור בקטעי קישור וסיפור עלייה לארץ הקודש . שחקנים נפלאים, כולם תלמידי בית ספר החורש. כמה גאווה. ובכלל תודות על עשייה עניפה לאורך כל השנה. אנחנו גאים להיות חלק ממשפחת החורש.