בן חיה וחיים, נולד ביום כ"ז בטבת תרפ"ג (15.1.1923) בבודפשט, בירת הונגריה. להוריו היה בית- סחר לפסנתרים. ידע עברית מנעוריו. שלמה למד בבית-ספר עממי, המשיך בגימנסיה ועם סיום לימודיו למד מיכניקה והיה למסגר מיכני. הוא היה מחונן בכשרון-כתיבה וכתב רשימות-יומן בהונגרית. בשנת 1944 לקחוהו הנאצים למחנה-עבודה. הוא ברח והסתתר בביתה של משפחה נוצרית.
בשנת 1945 הצטרף לתנועת "הנוער הציוני" ובשנת 1946 עבר להכשרה. שם נשא אישה ואיתה עלה לארץ באונייה "מכס נורדוי" ביום .14.5.1946 חמישה שבועות ישבו במחנה-המעצר בעתלית, משם עברו לזמן קצר לקיבוץ בבנימינה ולבסוף התיישבו בזכרון יעקב, בשיכון-עולים. שלמה מצא את פרנסתו כפועל בעבודות שונות ואף היה שומר במפעל "אבן וסיד" ליד שפיה. היה איש נוח לבריות וקנה לו ידידים חדשים בארץ.
עם הקמת המדינה התגייס ושירת בחטיבת "אלכסנדרוני", התאמן בבית ליד והשתתף בקרבות "המשולש הקטן" ובגבולות השרון (קולה, רנתיה). הוא הצטיין ונתמנה סגן מ"כ.
באחרונה הועבר לנגב ונספח לאחד הגדודים. ערב יציאתו לנגב ביקר בביתו ונפרד מעל משפחתו. בעת מבצע "חורב", נערך מבצע "חיסול" נגד "כיס פלוג'ה", שבו היתה נצורה חטיבה מצרית. ההתקפה נערכה על אגפו המזרחי של ה"כיס", באזור עיראק אל-מנשיה.
כוחות "אלכסנדרוני" פרצו לכפר מדרום והשתלטו על חלקו, אך הסתערותם על התל שמצפון לכפר נהדפה. בינתיים התאוששו המצרים, תקפו נגד ואילצו את כוחותינו לסגת.
חלק מהכוח נלכד בכפר. בקרב זה נפל, ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948). נקבר בפלוג'ה. הניח אישה, רחל, וילד. אמו הישישה נשארה בהונגריה.
ביום י"ז בכסלו תש"י (8.12.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.