סמל ראשון דוד לוגסי ז"ל

נולד ביום שישי ערב ראש חודש כ"ט בטבת 9.12.1977 בבית החולים "הלל יפה" בחדרה.

דוד, או כפי שכולם נהגו לקרוא לו- דודי, גדל במושבה זכרון יעקב, דור שלישי. את לימודיו החל בבית הספר היסודי "נילי" בזכרון יעקב והמשיך לחטיבת הביניים בבית הספר אורט השומרון בבנימינה עד לכיתה ט'. בהמשך סיים דודי ז"ל את לימודיו בתיכון ולאחר מכן כהנדסאי אלקטרוניקה וחשמל בבית הספר "צבי- סיטרין" בחוף הכרמל. דודי לא היה תלמיד רגיל מן המניין, דודי היה מבין התלמידים אשר פעלו ותרמו רבות מבחינה חברתית בכל מקום בו היה. הוא היה אחראי על ההפעלות החברתיות בבית הספר: מסיבות פורים, חנוכה ועוד. דודי היה האוזן הקשבת לחבריו, תמיד אהב לסייע ולעזור בעזרת מילה טובה וחיובית והשתדל לתבל בחיקויים ואף השתטויות מצחיקות. חבריו תמיד ידעו ואימצו את הפתגם: "כשדודי בסביבה ...יש פתרון לכל בעיה".

במסגרת לימודי התיכון ולקראת סיום הבגרויות, הנהלת התיכון בחרה להציע לתלמידיה המצטיינים, אפשרות ללמוד לתעודת הוראה בנוסף ללימודי ההנדסאי. דודי היה בין התלמידים שנבחרו. בעקבות כך, החל דודי את לימודי ההוראה במכללת "גורדון" שבחיפה. במסגרת לימודים אלו, בחר דודי לבצע את ההשתלמות בבית הספר יעב"ץ שבזכרון יעקב, שם התחבב על סגל ההוראה וההנהלה.

בשנת 1998 התגייס דודי לצה"ל, ליחידת נ"מ של חיל האוויר. לאחר מכן עבר לשרת בבי"ס הטכני של חיל האוויר בבאר שבע, כמורה לאלקטרוניקה ומעבדת חשמל ושימש כמחנך אחת מכיתות ט'. דודי ליווה כיתה כמפקד קורס במשך שנתיים עד הגיוס. דודי ראה את נושא ההוראה כשליחות, את ההצלחה של תלמידיו שם כמטרה לנגד עיניו הוא שימש כאוזן קשבת לתלמידיו ובעיקר לתלמידים אשר היו עם מצוקות שונות וקשיי למידה. על מנת שיצליחו הוא לא ויתר, עודד אותם מורלית, תגבר אותם בשיעורי עזר, ערך ביקורי בית וחיזק את משפחות התלמידים בעת הצורך. דודי היה אהוד על תלמידיו בבית הספר.

מפקד הבסיס כתב בהמלצתו לדודי - " דודי ביצע את תפקידו בצורה טובה ביותר תוך הפגנת מקצועיות ואנושיות רבה, דודי הינו אדם מאוד אחראי ומאוד אכפתי, אשר תרם רבות למערכת בה הוא נמצא. דודי ידע לעמוד באומץ מול כל משימה שהוטלה עליו. את תפקידו ביצע מצוין הן מקצועית והן פיקודית, תוך שמירה על קשר מעולה עם התלמידים ויחסים חברתיים טובים מאוד עם סגל בית הספר, דודי היה אהוב על כל חבריו ומכריו ואהב מאוד לעזור לזולת". 

לדודי היה חיבור עמוק למוסיקה ושירה. דודי אהב את כל סוגי המוסיקה- מרוק כבד ועד לשירים שקטים, מאופרה ועד לים תיכוני. לעיתים באירועים, אהב לעלות על הבמה ולשיר. ערבי קריוקי היו אהובים עליו במיוחד... דודי כתב שירים רבים ואיגד אותם לספרון שירים שנקרא: "אל עולם של אהבה". את הספרון הקדיש לחברתו דאז:

" את כל נדבות היקום אתן לך

לא תדעי עד מתי

גם כשאראך מתעטפת

אושר ותמימות עד בלי די."

דודי היה בחור נעים הליכות, ערכי מאוד וציוני, אהב את המולדת ואת ביתו. מבחינתו נתינה היא מילת המפתח, היכן שיכל להעניק ולתת שם היה. לדודי היתה זיקה גדולה לדת ולאמונה, כיבוד האדם ובעיקר כיבוד אב ואם אשר היו בראש מעיניו. דודי היה אהוד ואהוב מאוד על משפחתו וחבריו. אובדנו הותיר חלל עמוק מאוד, שלא ניתן לאיחוי.

דודי הלך לעולמו בגיל עשרים וארבע וחצי ,ביום שישי ה- 7.6.2002, כ"ז בסיוון תשס"ב ונטמן בבית העלמין בזכרון יעקב.

יהיה זכרו ברוך.