יקיר שלנו,
יקיר נולד ב- 24.6.1973. יקיר היה מלא שמחת חיים, חכם, רחב אופקים,
אהב לקרוא והתעניין בנושאים רבים. ידע לאהוב ולהעניק מעצמו למשפחתו
ולחבריו הרבים, שהרבו לבקר בביתו. יקיר אהב מאוד את קן הנוער העובד
והלומד שבקרית-חיים. היה מבלה בו את מירב זמנו, והשקיע בו רבות
כחניך, ומאוחר יותר כמדריך. בייחוד אהב את הארץ והרבה לטייל בה.
בילדותו למד בבית-הספר גורדון. את לימודיו התיכוניים החל בתיכון קרית-חיים,
ובכיתה י' עבר לאורט ביאליק, וסיים את לימודיו במגמה ביולוגית-גיאוגרפית.
בתום לימודיו, יצא עם חבריו לגרעין נח"ל בקיבוץ יפתח. במהלך השל"ת יצא
לקורס טיס אך כעבור מספר חודשים, חזר לנח"ל המוצנח. חבריו לגרעין
מספרים, שיקיר היה ידוע במעשי הקונדס שלו ברחבי הקיבוץ. דברים כמו:
דגים במיחם התה וצפרדעים במזכירות היו מעשים שבשגרה.
יקיר החליט לצאת למסלול פיקודי. הוא השתתף בקורסים רבים, הדריך
סמלים ופיקד על טירונים. טירוניו מספרים, שיקיר היה מפקד מיוחד במינו.
הוא החדיר בהם מוטיבציה עצומה לתרום לצבא, ולעשות כל דבר על הצד
הטוב ביותר. הוא סלד מדיסטנס, ופעמים רבות הרגישו חייליו כחבריו,
ולא כפקודיו. למרות הפצרות מפקדו, שישאר בהדרכה, העדיף יקיר
להצטרף לפלוגה רובאית פל'חוד 50 ולשרת כלוחם בחברת חבריו.
כחצי שנה לפני תום שירותו הצבאי, עלה יקיר עם סגל הפלוגה לדרום לבנון.
הדבר היה יומיים לפני עלית הפלוגה, על מנת להכיר את השטח ולהכשיר
את המוצב לקליטת חיילי הפלוגה. לאחר שנכנסה הפלוגה למוצב עיישיה,
התקשר יקיר הביתה וסיפר ש"הכל בסדר, ומאד יפה בלבנון, הכל פורח
מסביב". זו הייתה שיחתנו האחרונה עימו.
למחרת, בבוקר ה- 21.3.94, יצא כח של הנח"ל וגבעתי לסיור להכרת
הגזרה המזרחית. בשעות הצהרים, בשעה שצעדו על הר השמיס, נתקל
הכח במחבלים וממטח האש הראשון נהרג יקיר.