לזכרו של בן ציון פיקס הדר (בולוש).

נולד בורשה פולין בשנת 1936 להוריו אברהם והינדה ואחיותיו: רוזה, פולה, פייגה ואסתר, עם חבריה מ"השומר הצעיר" התגוררה בקומונה בצד הארי של ורשה. היא זו שידעה לזחול דרך תעלות הניקוז הצרות בחומה אל תוך הגטו. לקחה את בן ציון אל מול בנייני המגורים של הפולנים, הוא היה שר שירים בפולנית ומהמרפסות היו נזרקים אליו דברי מאכל שהצילו את המשפחה מלגווע ברעב.
עם חיסולו של הגטו, המשפחה נשלחה למחנה המוות טרבלינקה.
בן ציון נשאר לבדו ילד בן 6 בגיהנום, לדבריו: "אין מילים שיכולות לתאר את הזוועה וגם לא כדאי להיזכר", הבין שהוא חייב לברוח, אבל איך? החומות גבוהות השומרים חמושים ואכזריים בשערים.
בן ציון התחבא בחבית מול שער הגטו ועקב אחר המתרחש, לעת ערב חזרה קבוצת פועלים לגטו, השער נפתח ופתאום לנגד עיניו ילד קטן רץ בין רגליהם. הם נכנסים והוא יוצא.
כשהגיעה קבוצה נוספת, עשה כמוהו וברח. בחסדי שמיים גילה חבורת נערים כמוהו עליהם נכתב הספר: "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים" מאת יוסף ג'מיאן- חבר המחתרת היהודית שתיאר את הישרדותם כילדי רחוב פולנים. נערים אלו לימדו אותו את רזי המסחר בסיגריות מזויפות, במסירות נפש שמרו עליו כעל אחיהם הקטן והיו למשפחתו לאורך השנים.
כדאי לציין, שהקבוצה נאלצה להתפזר לפעמים, כל אחד להישרדותו האישית. היה מסוכן להיות שם וגם להיות ביחד. לכן, בן ציון היה שר ברחובות וימים ארוכים נוסע ברכבות שר את אותם השירים הפולניים והפרוטות שקיבל עזרו לו להתקיים.
כ-4 חודשים לפני תום המלחמה, טעה טעות נוראה ובתמימותו גילה לנהגי החשמליות שהיו בכיכר ותמיד קבלו אותו בחמימות, אודות יהדותו.
מידע זה התפרסם בכיכר וסיכן את כל בני החבורה. היה הכרח מיידי ודחוף להרחיק את בן ציון מהכיכר.
מנהיג החבורה- איגנץ מילכברג בכנויו "שור" מצא לבן ציון משפחה פולנית (מריה ותדאוש איזיקובסקי) שהכיר, אנשים טובי לב שלקחו את בן ציון עמם לבית הקיץ שלהם בפלניצה כבן דוד שהוריו נהרגו במלחמה. איתם היה לו טוב, עבורו הסתיימה המלחמה.
רוב חברי הקבוצה של מוכרי הסיגריות, שרדו את המלחמה והגיעו לארץ. הם נשארו בקשר לאורך כל השנים. לבן ציון היה במיוחד קשר אמיץ ומיוחד עם "שור" שהגן והציל אותו בהיותו ילד.
לאחרונה, הוצב שלט זכרון בכיכר שלושת הצלבים המספר ב-3 שפות, את סיפור גבורתם של אותם הנערים.
השלט הוצב ביוזמת הנכדים של אותה משפחה.
בשנת 1946 בהיותו בן 10 עלה בן ציון עם אחותו אסתר לישראל.
לדבריו: "הגיע לגן העדן: השמים כחולים, חיוך על פני האנשים, הילדים משחקים, יש שוקולד ותפוזים".
התחנך בקיבוץ מזרע כאחד מבני הקבוץ, עקבות השואה לא ניכרו עליו.
חבריו מעידים: ילד שמח ומשמח, מוכשר ואהוב לא יכלו להאמין לסיפוריו.
שירת בצבא כקצין מודיעין, לחם ב-3 מלחמות: סיני, ששת הימים ויום כיפור.
למד בטכניון, עסק בתכנון ופיתוח מיכון חקלאי. לדוגמא, מתקן לקטיף גבוה, ראשון בארץ, ייצג את ישראל בתערוכה חקלאית בברית המועצות והיווה מוקד משיכה והתעוררות ליהודים שחיו שם תחת "מסך הברזל".
ב-30 השנים האחרונות בן ציון התמקד בפיתוח מערך הרדיה במכוורות בענף הדבש.
חי חיים טובים עם משפחתו, הילדים והנכדים בזכרון יעקב שכה אהב.
זכה להיות שותף בקהילת בית הכנסת נווה הברון. קהילה שהיתה לחלק בלתי נפרד מחייו הבוגרים, ושניסתה להשיב לו את האהבה שנגזלה ממנו בילדותו.
חזר בתשובה בשלמות, בתמימות ובהודיה על תחושת ההשגחה שיש מי ששומר עליו מלמעלה, מנחה את צעדיו נסך בו בטחון ותקווה בימים הקשים.
לאחר 70 שנה, בהתרגשות עצומה התגלה שיש לו משפחה גדולה וטובה: 4 בני דודים ראשונים וצאצאיהם- משפחת ידווב, חסידי גור, מבני ברק.
בפגישותיו עם הנוער- דור העתיד, בקש מהם לשמור על המדינה, על הביטחון וגם על הערכים ולחוות כאן חיים טובים ביחד, ללמוד תורה, לדאוג לזולת, כאחים הערבים זה לזה כמו חבורת מוכרי הסיגריות-חבריו.
נפטר בז' חשוון תש"פ ב-2020
יהי זכרון ברוך!
להלן קישורים לשני ביצועים של שיר מוכרי הסיגריות "פאפירוסן" מאת הרמן יבלוקוף. שיר שנוגן גם על קברו בזכרון יעקב ע"י חבריו. השיר זוהה לימים עם חברות כיכר שלושת הצלבים, אם כי נכתב לפני השואה על כן בוצע בטקסי יום השואה ביד ושם.
הביצועים הם במקור ביידיש ובתרגום לעברית. נמצא גם בביצוע חוה אלברשטיין באלבומה "חוה זינגט"
https://www.youtube.com/watch?v=h2_kOPkFmuw
https://www.youtube.com/watch?v=WpK6t7L8QBg
להלן קישור למידע מויקיפדיה:
קישור לכתבה מאתר חדשות 12:
https://www.facebook.com/watch/?v=423039005141203
כתבה מאתר: "הידברות" על מותו של בן ציון הדר:
https://www.hidabroot.org/article/1146528
כתבה מאתר: "ynet" על מותו של בן ציון הדר:
https://www.ynet.co.il/news/article/Hkckk3XOv
כתבה מאתר: "ערוץ 7" על מותו של בן ציון הדר:
https://www.inn.co.il/news/455138