היסטוריה

זכרון-יעקב נוסדה כמושבה בדצמבר 1882 על ידי עולים מקבוצת "חובבי ציון" מרומניה וכונתה זמארין, ע"ש הכפר הערבי שחי במקום. 

כעבור שנתיים עברה המושבה לחסות הברון רוטשילד ושמה הוסב לזכרון-יעקב על שם אביו של הברון.

מהנדס גרמני בשם שטוקלר, שנשכר על ידי הברון, קבע את תכנית הישוב וחלוקת הקרקע.

 

המבנים נבנו באופן אחיד, על פי תכנית הנדסית סדירה, על מגרשים שהוקצו משני צידי רחוב "האיכרים" - לימים "המייסדים". 

לאורך רחוב "הפקידים" המצטלב עמו, נבנו מבני-ציבור שהופעלו על ידי פקידי הברון. 

הברון ביסס את כלכלתה של המושבה החדשה על גידול גפנים וייצור יין.

 

ב- 1892 הוקם היקב, אשר נוהל על ידי אגודת הכורמים, ובמקביל לו הוקם מפעל בקבוקים בטנטורה.

בשנת 1900 נמסר ניהול המושבה ליק"א והמושבה תפסה מקום חשוב בתולדות הישוב העברי. בעשור הראשון של המאה העשרים, נעשה בה ניסיון ראשון להקים ארגון לישוב היהודי ביזמת אוסישקין, נוסדה בה הסתדרות המורים העבריים ובמלחמת העולם הראשונה שמשה בסיס לפעילות מחתרת ניל"י.

 

בשנת 1912 הגיעו לזכרון יעקב 15 משפחות מעליית יהודי תימן, שהשתלבותם בישוב הייתה איטית ורוויית קשיים.

במהלך השנים הגיעו למושבה עוד ועוד עולים מארצות שונות.

עם קום המדינה הגיעו 50 משפחות נוספות מתימן ששוכנו בצפון המושבה, עם עולים מתורכיה. לאחר קום המדינה הגיע גרעין של 40 משפחות מעיראק ששוכן במעברות באוהלים עד 1956 ואחריהם הגיעו, שלושה גלי עליה ממרוקו.

מבצעי הקליטה שינו את פני המושבה.

 

זכרון-יעקב הפכה ממושבה קטנה ליישוב בו חיים אלו בצד אלו, משפחות איכרים ותיקות ועולים מגלויות שונות ותרבויות שונות.

בעשור הראשון למדינה, נבנו השכונות הדרומיות, נווה שרת ונווה רמז.

 

בשנת 1954 הוקמה אחוזת הקבר ברמת הנדיב מדרום ליישוב, עם העלאת ארונותיהם של הברון רוטשילד ורעייתו לקבורה בארץ.

הבניה והפיתוח נמשכו על הרכס המערבי, כאשר הוקמו השכונות נווה הברון בדרום-מערב

וגבעת-עדן בצפון מערב.

 

בשנים האחרונות נתגלתה זכרון יעקב מחדש והיא נהנית כיום מהגירה חיובית בעיקר של משפחות צעירות, עירוניות, בעלות מאפיינים חברתיים-כלכליים גבוהים.

 

מרביתן משתכנות בשכונות צמודי-קרקע, שנבנו בשנים האחרונות דוגמת "נווה שלו" ו- "וילות בחורש" מצפון למרכז המושבה, "אחוזת נילי" ו"השמורה" בדרומה.

 

לצד הפיתוח המואץ והקמת שכונות חדשות משקיעה המועצה מאמצים רבים לשימור אתרים ומתן צביון כפרי לישוב.