טיפול בחדקונית הדקל

המועצה המקומית זכרון יעקב נלחמת בחדקונית הדקל האדומה להצלת עצי הדקל בעיר

 

הינה חיפושית הנחשבת לאחד המזיקים (Rhynchophorus ferrugineus) חדקונית הדקל האדומה

הקשים הפוגעים כיום בדקלים בארץ ובחו"ל, בעיקר משום ששלבי הנגיעות הראשונים לרוב אינם ניתנים לגילוי וכאשר הנזק נגלה לעין, במרבית המקרים זה מאוחר מידי.

 

מקורה של החיפושית הוא בדרום-מזרח אסיה, ומשם התפשטה למרבית אזורי גידול התמר ודקלי הנוי בחופי אגן הים התיכון ומקומות נוספים כגון: סין, יפן ולאחרונה גם לחופי ארה"ב.

 

זחלי החדקונית מכרסמים בתוך הגזע ובכתר הכפות וגורמים נזק קשה ביותר עד כדי נפילת הכותרת ותוך כך תמותת העץ.

ברגע שעץ נפגע ומת, הוא נהיה חלש ויכול לאבד את אחיזתו בקרקע, או לחילופין במרכז הגזע נוצרות נקודות תורפה המחלישות את העץ, מהסיבות הללו עץ דקל הנגוע בחדקונית עלול לקרוס ומהווה מפגע בטיחותי לנפש ורכוש אשר בסביבתו.

מעבר לפגיעה חמורה בעץ עצמו, בהעדר טיפול מתאים ובזמן נכון, החדקונית תנדוד במהירות לעצים סמוכים. החדקונית ידועה בכושר נדידה גבוה על פני מספר קילומטרים בחיפוש אחר נקודות דגירה והתפתחות.

נכון להיום נצפו בארץ פריטים של מזיק זה בעיקר בעצים דקל מסוג תמר קנרי, במטעי תמרים חקלאיים ועצי תמר בגינון.

 

גודלה של החיפושית הבוגרת כ 3.5- ס"מ וצבעה חום-אדמדם. לחיפושית הבוגרת טווח תעופה של 1 ק"מ לפחות.

הנקבה מטילה עד 500 ביצים בטווח זמן של כחודש וחצי (בחודשי הקיץ) ההטלה נעשית ברקמות העץ באזור הלולבים בקודקוד העץ. לרוב אין סימני נזק גלויים בשלבי הנגיעות הראשונים (בשלב ההטלה והתפתחות הזחלים בעץ) וסימני הנזק ניכרים בשלבים מאוחרים יחסית, כאמור לעיל.

כעבור ימים אחדים בוקעים הזחלים המכרסמים את ליבת העץ (בקדקודי הדקל בבסיסי הכפות והלולבים) ויוצרים מחילות בתוך הגזע ובבסיסי הכפות.

 

הזחלים מתגלמים בפקעות סיבים הנמצאות בנקודות מסתור בבסיסי הכפות ואף באדמה צמוד לעץ.

כעבור חודשים ספורים ניתן לראות כי העץ מאבד את המופע הסימטרי, אזור הלולב אינו מתפתח וקורס והכפות מתכופפות כעין מטריית כפות יבשות מסביב לגזע.

 

בדקלים קנרים העצים נפגעים בעיקר בצמרת ותוך זמן קצר מתפתחת בכתר אוכלוסייה של עשרות עד מאות חיפושיות. לעיתים ניתן לראות בשלבים הראשונים סימני כרסום בכפות ובהמשך חלה נבילת הכפות ותוך זמן קצר מתייבש כתר הכפות והעץ מת.

 

כאמור, לרוב אין סימני נזק גלויים בשלבי הנגיעות הראשונים, כאשר הוטלו הביצים והזחלים החלו להתפתח בעץ. סימני הנזק ניכרים בשלבים מאוחרים יחסית.

במקרה שהנגיעות היא בחלק התחתון של הגזע, כפי שנצפה לעתים בדקל התמר, וזחלים רבים נוברים בגזע, מופרש מהגזע נוזל בעל ריח רע, המורכב מהפרשות הזחלים והעץ. לעתים ניתן למצוא בפתח המחילה סיבים לעוסים, ואפשר לשמוע את פעילות הכרסום של הזחלים הגדלים בתוך העץ.

 

מאחר והנגיעות לרוב מתפתחת ללא סימנים חיצוניים בנוף העץ או בכתר הכפות, עלולים העצים ליפול בפתאומיות.

לעומת זאת, כאשר הנגיעות היא בכתר כמו שלעיתים נצפה בדקל הקנרי ניתן להבחין בכמה סימנים - אחד הסימנים הבולטים הוא אסימטריה בכתר, קריסת הכתר, בהמשך חלה נבילה של כפות ואשכולות הפרי ותוך זמן קצר מתייבש הכתר והעץ מת.

משיכה של כפות יבשות תגלה בבסיסן מחילות עם פקעות סיבים, המכילות דרגות שונות של המזיק.

בנוסף הכתר עלול להיות מפורר ומלא בפקעות עם זחלים וגלמים עד לעומק של עשרות סנטימטרים.

חשוב לדעת, שהתהליך מהיר יחסית ואם לא מטופל, העץ מת תוך כחודשיים.

הטיפול בחדקונית מתבסס על טיפולים מונעים בתכשירי הדברה וכן על לכידה המונית במלכודות

הכוללות פרומון, תערובת צמחית ותכשירים כימיים מתאימים. (חשוב להתאים את הטיפול לסוג העץ הנפגע ולאזור (חקלאי/עירוני.

המלצות לטיפול יינתנו רק ע"י אנשי מקצוע - מדריכי שה"מ והשירותים להגנת הצומח ולביקורת באזור שבו יש חשש לנגיעות חדקונית.

כמו כן, יש חשיבות רבה לפעולות מניעה כדלקמן:

1 . אין להוציא עצים או חוטרים מאזור נגוע למקומות אחרים!

2 . אין לגזום כפות חיות וירוקות, אלא כפות יבשות בלבד.

3 חשוב למרוח משחת עצים על פצעי כפות חתוכות ועל פצעי ניתוק של חוטרים.

4. אין להשאיר בשטח דקלים כרותים ללא טיפול כימי או ריסוק וקבורה באדמה.

5 . ניקוי הגזע (בדקלי תמר בלבד) מבסיסי הכפות יכול לעזור בזיהוי סימני מזיק. רצוי לבצע בחורף.

6. יש להציב מלכודות ניטור ללכידת החיפושיות (הצבת המלכודות והטיפול בהן ייעשה בהתאם להנחיות מדריכי שה"מ והשירותים להגנת הצומח). למלכודות הניטור חשיבות רבה בגילוי מוקדם של המזיק ובהדברתו.

7. בעצי דקל קנרי החשודים כנגועים יש לטפל טיפול כימי בהגמעת קדקוד העץ גם במקרה זה יש לקבל הנחיות ממדריכי שה"מ והשירותים להגנת הצומח.

8. אין להעביר חוטרים או דקלים מאזור נגוע.

9. לצמצום נגישות העץ למזיק חשוב למנוע התזת מים ישירה על הגזעים עצמם. אם הדבר אינו ניתן לביצוע, יש לעטוף את הגזעים ביריעת פוליאתילן שחורה עד מעל גובה ההרטבה.

10. תילול עצים, שבהם יש חשש לריקבון, או בריבוי של שורשי אוויר.

 

מועצת זכרון יעקב מודעת להתפשטות המזיק ברחבי הישוב ועושה כל שביכולתה כדי למגר את המזיק ההרסני, תוך התייעצות עם גורמים בכירים המטפלים בנושא מטעם משרד החקלאות.