תהילה נתנזן ז"ל

תהילה בת השלוש, עם תלתליה המתבדרים ברוח, פוני שגולש לעיניים ופנים צוחקות, הייתה עולם מלא, מלאה צחוק וחיוניות, וכבר בגילה הקט התבלט טוב ליבה המיוחד. היא אהבה את הכול ואת כולם. אהבה לחבק את הדובונים שלה ולספר להם סיפורים, אהבה לאסוף פריטים שונים מרחבי הבית ולשמרם במגירתה, אהבה לחייך לסובבים אותה ולסחוף אותם בצחוקה המתגלגל, בחוש ההומור הייחודי שלה וב"חוכמותיה" המקוריות.

תהילה תמיד הייתה מקדמת בשלום רחב את כל רואיה,

וגם ברחוב הייתה פונה אל העוברים והשבים, ומנפנפת להם בידה לשלום. מאד אהבה לשיר בכל הזדמנות, ולא פעם הרגיעה את אחותה התינוקת בשירתה השלווה.

ביום שלישי בערב, כ"ב באב תשס"ג (19.08.2003), סמוך לשעה 21:00, פוצץ מחבל-מתאבד את חומר הנפץ שנשא על גופו בתוך אוטובוס אגד בקו 2, שעבר ברחוב שמואל הנביא בירושלים בדרכו מהכותל המערבי לשכונות העיר. האוטובוס הי'ה עמוס בנוסעים ששבו לבתיהם אחרי תפילות ליד הכותל. בפיגוע נפגעו למעלה ממאה איש, ו- 23 מיושבי האוטובוס נהרגו, ביניהם תהילה.

באותו ערב סיימה המשפחה ביקור בכותל, שם גם תהילה התפללה כמו גדולה, והם עלו לאוטובוס בדרכם לבית הסבים בירושלים. תהילה ושושנה התינוקת ישבו על ברכי האם, האב והבת יהודית עמדו לידן. לאחר הפיצוץ פוזרו בני המשפחה בין כמה בתי חולים, ורק לקראת צהרי יום המחרת נודע להם שתהילה נהרגה באוטובוס.

תהילה נרצחה חודש בטרם מלאו לה שלוש שנים. הותירה הורים ושתי אחיות. הובאה למנוחות בבית העלמין ירקון בתל אביב.

המשפחה כתבה את השיר "תהילת ליבנו" לזכר תהילה:

"האור בעינייך עוד לא כבה,

החיוך על פנייך עוד לא נמוג.

שאלותייך הלא פוסקות על כל עניין מצטלצלות עדיין באוזנינו,

שמחתך עם כל דבר עוד עומדת לעינינו.

הילוכך, דיבורך, טוב ליבך המיוחד,

חיים בזיכרוננו.

גם מעשי הקונדס שלך וצחוקך המתגלגל,

עמידתך הבלתי מתפשרת על שלך ורק שלך,

כמו עומדים עוד באוויר.

בליבנו את,

חקוקה באש של אהבה יוקדת,

שאף פעם אינה נגמרת.

תהילה, את חיה בקרבנו".