לכבוד
התנדבותם של בני היישוב היהודי בארץ ישראל לצבא בעלות הברית במלחמת העולם השניה.
במהלך
מלחמת העולם השנייה, התנדבו רבים מבני היישוב העברי בארץ ישראל לצבא הבריטי,
כדי
להשתתף במלחמה נגד גרמניה הנאצית.
היישוב
היהודי בארץ, ראה עצמו בנסיבות אלה כבן ברית אקטיבי של הממלכה המאוחדת (בריטניה),
ובמהלך המלחמה התנדבו 38,000 יהודים לשרת בצבא הבריטי, מספר רב ביותר ביחס
לאוכלוסיית היישוב הכוללת באותה עת, שמנתה כ-431,000 איש.
בקיץ
1941, הצבא הגרמני תקף את ברית המועצות והיה במדבר המערבי בדרכו לכיבוש תעלת סואץ
- עורק החיים של האימפריה הבריטית.
בארץ
ישראל התעוררה התביעה להתגייס, בצורה המונית, לצבא הבריטי.
וכך
הכריזו המוסדות הלאומיים על צו גיוס של רווקים מגיל 20 עד 30 ונקטו אמצעים נגד
המשתמטים ממילוי הצו.
הבריטים
היו מעוניינים בבעלי מקצוע וכך גויסו רבים ליחידות הנדסה, הובלה, תחזוקה ורפואה
וכן אלפים לחיל החפרים.
הגיוס
כלל נשים למקצועות פקידות, חיל רפואה, ונהגות, כולל רכב כבד ואפילו לחיל האוויר.
כ-4,000
מבנות היישוב שירתו במסגרת זו, למעלה מ-3,000 ב-ATS,
חיל העזר לנשים, ועוד כ-700 ב-WAAF,
חיל העזר האווירי לנשים.
בני היישוב היהודי וביניהם בני המושבה זכרון
יעקב,
גוייסו לחיל התותחנים, לחיל
החפרים ו"קומנדו 51", לחיל הרגלים - הבאפס Buffs, הבריגדה, צנחנים, הצי המלכותי, הצי המסחרי,
ועוד.
מקרב
מתנדבי היישוב בצבא הבריטי נפלו כ-800 חללים.
המגוייסים חברי הסתדרות המכבי:
שלמה בוטון, זכריה עפגין, יהושע בן-עמי, אברהם
להם, רחמים לוי, גרף יהודה, פישמן יעקב, שטרנברג שלמה, פסטר משה, ברונשטיין נילי, שורץ
שלמה, דהן יהושע, לייטנר בנימין, גרף יוסף, מזרחי רפאל, דניאל ריבניקר, דוד לוי,
מנשה לוי, יהונתן לוי, משה ריבניקר, יצחק יפה, יוסף מגידס, הילדה טרובר, הדסה
ברונשטיין, דבורה פוקר, אהרנסון מלאכי, הילברנד קרל, בן דב דוד, טיטלבאום, קראווני
שמעון, לוי רחל, מדר אברהם, בר מקס, לב ארנולד, לוין ישראל, ויקסל (ינאי) יצחק,
בלאו נתן, אברבוך, גולדשטיין, דוד, דהן יוסף, זמירלי, ליטמן, לניד, לוי יוסף,
מוהק, מוקוביץ', מוריק, מינץ, ניד, סילקו דוד, פירשטיין ישראל, פרידמן, קבוזצקי
יצחק, שטיינמוך, שקדי, סלמונביץ' רחל, השש.
